לפני כמה חודשים התחלתי ללמוד במין תוכנית לימודים מוזרה כזו, קוראים לה "פריזמה 21- שנה לעצמך" ביישוב מעלה צביה שבבקעת בית הכרם.
לפני תחילת הלימודים לא ממש ידעתי לאן אני הולכת ומה אלמד ורק ידעתי שאני צריכה ללמוד שם.
אז, בתחילת הלימודים, כששאלו אותי מה אני הולכת ללמוד, התושבה שלי הייתה: "אין לי מושג... משהו שקשור לתיאטרון... ואומנות...."
אחרי כמה חודשים, כששאלו אותי אותה שאלה, התשובה שלי הייתה: "אין לי מושג.. אני לומדת אולי על איך להיות אדם יותר שלם עם עצמו ולהכיר את עצמי יותר טוב..."
עכשיו, כשאני לקראת סוף השנה, וששואלים אותי מה אני לומדת, אני עונה: " אין לי מושג... אולי משהו שקשור לאיך להיות בן אדם יותר טוב...?"
ואז, לפני כשבוע יצאתי במסגרת פריזמה לטיול בצפון הארץ.
די בתחילת הטיול אחד המנחים שלנו בטיול ביקש מאיתנו להוריד את הקצב.
לכן, מצאתי לי פינה קסומה ממש בצידי השביל.
כאילו עוברים מין שער בין השיחים מגיעים לחוף חלוקי נחל קטן עם מעין זורם ומעל- צל עץ הקטלב.
פינה כל-כך קסומה, שאם היית פוגשת שם פיה בכלל לא הייתי מופתעת...
שכבתי לי שם,
לקחתי כמה נשימות עמוקות,
וניסיתי באמת להוריד את הקצב.
לאחר זמן התחלתי לראות את אותו מקום בו שכבתי אבל הרבה יותר!
שמתי לב לפרטים, וראיתי דברים שקודם לא שמתי עליהם את דעתי.
ואז חזרה אלי השאלה, מהי פריזמה?
אולי זה מסע של הורדת הקצב,
התבוננות,
וראייה רחבה ומודעת יותר של המוכר?
שיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה